יותר מדי סטורי, פחות מדי מהות: איך יוצרים חיבור רגשי ממוקד ביעדים העסקיים, מבלי להתיש את קהל היעד?

אחת מהבאזז וורד שנמצאות בשימוש יתר, לטעמי, בעולם התוכן השיווקי היא "סטוריטלינג". מה המשמעות של "לספר את הסיפור"? והאם כל מי שהוא סטוריטלר מחונן יכול לספר את הסיפור של המותג?
נתחיל מהבסיס. מה זה סטוריטלינג כשמדברים על שיווק? סטוריטלינג הוא היכולת לספר את הסיפור שמקדם את המטרות של הלקוח, באופן שנוגע ברגש, מעורר, מאתגר ומייצר עניין (כל אחד מהם, או כולם יחד). הבעיה היא שלפעמים משקיעים יותר מדי בסיפור, ושוכחים את המהות.
איך מייצרים סיפור טוב שמקדם את המטרות העסקיות?
1. מחפשים את הזווית:
כל נושא ניתן, כמובן, להצגה בדרכים מגוונות. אחרי שמתמקדים בשאלות העיקריות שהן "מה המטרה?" ו"מי קהל היעד?", צריך לחשוב על זווית שתתפוס את תשומת הלב, ובעיקר - תהיה שונה.
הנה לדוגמה מודעת דרושים שעושה את העבודה, לטעמי. המודעה עלתה בפורום ייעודי בפייסבוק (ומפורסמת באישור הכותבת):
אהלן! קוראים לי אלירז ואני מגייסת בחברת Lightricks המהממת.
אנחנו מגייסים מלא דברים (תסתכלו באתר, באמת), אבל אני ספציפית כרגע מחפשת אלופות Online Campaign Managers, עם עדיפות מובהקת לנשים עם רקע באפליקציות ו subscription-based models.
אבל במקום לספר לכן על המשרה, עליה תוכלו לקרוא באתר, אספר לכן למה ממש מגניב לעבוד אצלנו:
1. יש לנו גינות יפייפות. זה כולל 2 מפלים, קיר שלם של תותים, ירקות, פירות ועשבי תיבול שאנשים קוטפים וחותכים לעצמם סלט.
2. במהלך הקורונה, לא רק שלא פיטרנו או הוצאנו לחל״ת אף לא עובד אחד, אלא שלימדנו את המנקים שלנו (שהם כמובן עובדים מן המניין ולא עובדי קבלן) איך לתייג תמונות כדי לאמן רשתות נוירונים. אף אחד לא נשאר מאחור.
3. אנחנו מאד מאמינים בגמישות. גם טרום קורונה היה מקובל אצלנו לעבוד יום בשבוע מהבית, וביום הזה בהגדרה אין פגישות כדי שאנשים יוכלו אשכרה להספיק דברים.
4. האפליקציה הראשונה שלנו, Facetune, נהייתה פועל. יש יותר מגניב מזה??
יש עוד מלא סיבות שכדאי להצטרף אלינו, אז תפנו ישירות באתר.
שוק ההייטק הוא שוק של מועמדים. הם מוצפים בפניות וחשופים לאינספור מודעות דרושים, שרובן נראות פחות או יותר אותו הדבר. במקום עוד מודעת דרושים שמפארת את הטכנולוגיה, ו/או את החוסן הפיננסי, הכותבת מתארת סביבת עבודה כיפית, נעימה, וכזו שדואגת באמת לעובדים - ועושה את זה בכישרון רב.
2. שימו לב לניואנסים:
כשרק הגעתי לויילס תיארתי אותה לכל מי שדיברתי איתו כמדינה עם שמים אפורים תמידית. היום, אחרי 6 שנים, אני יודעת שיש כל כך הרבה גוונים של אפור: יש אפור מואר של קיץ שנראה כאילו עוד שנייה השמש תפרוץ מבין העננים (ולעיתים רחוקות היא אכן פורצת); יש אפור קודר, עם עננים שחורים, כמעט מבשרי רעות, בחורף; יש אפור עם גוונים של תכלת באביב; ובסתיו יש אפור בהיר, מעורבב עם הרבה לבן, שהופך את השמיים לפחות נמוכים ונותן מרחב נשימה.
כשמספרים סיפור חשוב לשים לב לניואנסים ולא להשטיח את התוכן - בין אם זה צבע השמיים בויילס, או מה כוללת תכנית תואר ראשון במדעי הנתונים.
3. תדייקו:
סטוריטלינג אינו משמעו לאתגר את הקורא למוות. עודף סופרלטיבים שאינם קשורים בהכרח לעשייה של החברה עלולים להפוך את הטקסט לתשבץ היגיון (קחו תרגיל: כנסו ל"אודות" של חברות רנדומליות. כמה מהם אתם מבינים?) לפעמים צריך לחזור לבסיס של ה"איך" וה"מה". זה לא הורס את הסיפור, אלא רק מדייק אותו.
Comentários